איפה ישנם עוד רבנים כמו הרב ההוא? שעסק כל היום בצרכי ציבור באמונה. בלי תמורה. והגיע נמרץ, אחרי חצות לילה להעביר ‘לימוד משותף’ כך הוא קרה לשיעור שהעביר הוא עצמו. והוא עייף, ושמח, וירא אלוקים. ועם הזמן, במקום להתעייף עוד, שאב יותר כח. והודה לתלמידים שהכח הוא בזכותם. ונשאר אח”כ דקות ארוכות, ללחוץ ידיים בחוזקה ובעצמה לכל מי שיגש. והקשיב. ואהב. ונתן תחושה שרק אתה קיים ואתה הכי חשוב לו מכולם. ועלה פעם לביתו בסוף השיעור, והכין לנו בעצמו תה אחרי 2 בלילה. וישב ודיבר איתנו, בכזאת פשטות וענוה זמן איכות נדיר שכזה. איזו זכות להכיר אדם גדול כמותו. כשביקשתי ממנו שיערוך לנו את החופה, הוא אמר שהוא לא נוהג, אבל אם זה ישמח אותי, הוא מוכן. היה חשוב לו שניפגש קודם, שיכיר אותנו, ושנעשה יחד הכנה לחתונה. פעם לפני שנים, פגשתי אותו בכותל, בריקודגלים ושאלתי אותו , אם הוא מוכן שיצלמו אותנו כשאנחנו רוקדים יחד, הוא אמר, שבתנאי שזה בתור חברים. לא רב, ולא שום דבר. תמיד הספיקו כמה מילים, לחיצת יד איתנה וחיבוק ממנו, כדי לתת תחושה כזאת כאילו נפתרו כל הבעיות. איזה אור היה לו בעיניים. אם דומה הרב למלאך ה’ צבאות, ילמדו תורה ממנו. אשרינו שזכינו ללמוד תורה ממנו, ללמוד אמונה ממנו, ללמוד ענווה ממנו, ללמוד אהבת ישראל ממנו, וללמוד מסירות נפש ממנו. חכם שמת, הכל קרוביו. עוד בחייו הכל הרגישו קרוביו. מי יתן לנו חובש לבבות נשברים כמותו. הלוואי ונזכה לקחת אלינו משהו מאישיותו הגדולה (משפחת ממו)
