רבים כתבו אתמול, ובצדק, על הענווה האמתית של הרב אלישע וישליצקי. אבל לצד הענווה, היה גם עוז, לומר כשצריך אמת נוקבת, כפי שבא לידי ביטוי בסיפור הבא.
בבוקרו של צום תשעה באב תשס”ה, יומיים לפני תחילת עקירתו של גוש קטיף, התקיימה פגישה קשה בין רבנים בולטים בציונות הדתית לראש הממשלה אריאל שרון. בפגישה נכחו בין השאר הרב שמואל אליהו, הרב דוד סתיו, הרב שי פירון והרב אלישע וישליצקי. בשלב מסוים דיבר הרב אלישע. אחרי שבפתח דבריו הוא אמר: “אדוני ראש הממשלה, אני אוהב אותך באמת”, הוא הוסיף את הדברים הנוקבים הבאים: “אם יהיה חורבן בגוש קטיף הציונות הדתית תקבל מכה קשה אבל היא תחזיק מעמד. גם תושבי הגוש יספגו מכה קשה, אבל הם יתאוששו. אבל מה יישאר ממך, מה יישאר מהציונות, מהדמוקרטיה ומהצבא?. האם אתה רוצה שהמעשה האחרון המשמעותי בחייך יהיה עקירת גוש קטיף?”. שרון שתק.
הרב אלישע וישליצקי זצ”ל. העוז והענווה.