זכינו ללמוד מהרב אלישע במשך שנה שלמה במדרשת הרובע. שנה שלמה של לימוד ללא מילים. לומדים ענוה מהי. לומדים יושר מהו. לומדים אהבה מהי. לומדים אמת מהי. הכל פשוט פשוט. והכל עמוק עמוק. הכל רך ועדין. והכל נוקב וישר. ניגודים שיכולים להתקיים רק אצל איש שכל כך לא מחזיק מעצמו.
הוא לא לימד אותנו… רק בא ללמוד איתנו… ילדות בנות 20… לא הסכים שנקום לכבודו. נקה את הלוח בסוף השיעור. לא הסכים שנקרא לו רב..
בשיעור אחד עלו הטונים. ברדיו השמיעו הרבה את השיר של שלמה ארצי- “את הגשם תן רק בעיתו… יותר מזה אנחנו לא צריכים” והרב הזדעק- זהו? לא צריכים יותר כלום? בטח שאנחנו צריכים!! מספיק לנו גשם?ופרחים?! אנחנו רוצים גאולה! אנחנו צריכים בית מקדש! אנחנו צריכים משיח!
אשרינו שזכינו להכיר אדם כזה. שראה כל אחד בעיניים טובות ובלב מלא אהבה. שאהב את עם ישראל באמת בפשטות במפגש חי ולא רק בדיבורים על.
שלימד תורה מופלאה. ששמע את קול תורתנו הקדושה וקול הנביאים וקול כל הדורות של תורה בעל פה מדברים אלינו במקום שבו אנחנו נמצאים וקוראים אלינו להתעורר ולבעור באהבה, ולימד את כל מי שרוצה ללמוד.
שכיתת את רגליו לכל מקום שבו יהודים צריכים אהבה. שליבו היה רחב כים להכיל את כל מי שפגש.
הלואי ונזכה להאיר קצת מהאור הגדול הזה.