1.היה לנו כנס מדריכים סוער במדרשת עפרה. הרב אלישע הוזמן לדבר והתווכחנו איתו רבות. בסוף היום אמרנו לו ‘הרב תודה רבה. יש נהג שמחכה לך לנסוע לירושלים’ . הוא הופתע מאוד. ‘מחכה לי? אוי. אולי שייסע. אני כבר אסתדר. אני מבקש מאוד: אפשר שנתפלל מנחה? אני צמא…’.
2.היינו אצל הרב אלישע בפורים ושמחנו רבות כדרכו של פורים. כשלבסוף עמדנו ללכת הרב אלישע עצר אותנו: ‘רגע!’. משהו בקולו גרם לשיכור הגדול ביותר להתפכח. ‘כשאתם יורדים במדרגות, אתם עוברים ליד ביתם של משפחת כוהן שבנם נועם נפל השבוע מידי מחבל ברמאללה. להם אין פורים. כשאתם עוברים שם – בדממה! ‘.
3.פעם הייתי נבוך בעניין אישי. בקשתי להתייעץ עימו. הוא אמר: ‘בשמחה’! נטל יומן לידו ובישר לי: ‘בעוד שבועיים ישנה חתונה ב’נוף’. בדרך חזרה אני הולך ברגל. בחלק הראשון כבר קבעתי עם מישהו. נוכל לדבר בחצי השני של הדרך…’. כך היה, והיה כדאי לחכות…
4.זמן מה אחרי החתונה שלי, הוא ניגש אלי בחיוך, ואמר לי ‘חתונה כמו שלך לא הייתה לי!’
תהיתי והוא סיפר: ‘הגעתי למקום ותמהתי מאוד. המוסיקה לא מתאימה לך, הביגוד של האורחים… לבסוף גיליתי שהגעתי שבוע לפני הזמן…’
מובן שגם לחתונה האמיתית הוא הגיע שמח מאוד ושימח. אבל אפילו מהטעויות שלו הוא הפיק רווחים. הוא נתן לי הרגשה כה חשובה. אני הוא האיש שהרב אלישע הקדיש שני ערבים לחתונה שלו…
5.הייתה לנו ישיבה ב’אל עמי’. המתנו לו. צלצלנו אליו הביתה וביתו בת השמונה השיבה ש’אבא נרדם על הרצפה’. רב סרן במילואים ניסה לשכנע אותה להעיר אותו- לשווא. אחר כך הוא אמר: ‘אם היא הייתה מעירה אותי – לא היה לכם עם מי לשבת..’. דמא בן נתינה…
6.הייתה תקופה שבה הוא דיבר רבות על זהירות בדרכים. חלפתי אז במקרה ליד בית המדרש של הרב אליהו. ילדה קטנה עמדה שם בסבלנות אין קץ, וכשהגעתי אליה בקשה בחן שאעביר אותה את הכביש השומם של רחוב הרב ריינס.. שאלתי אותה לשמה. היא הייתה בדרך הבייתה לבית שערים.. בת שלו כמובן.
7.פעם הגענו אליו מן הישיבה בליל שבת בלי הודעה מראש ובקשנו שיעור. בכאב ולאט הוא אמר לנו: ‘מצטער! השבת מוקדשת למשפחה!’.
8.נפגשנו ברחוב לאחר זמן מה שלא התראינו. קבלתי חיבוק אדיר והוא נעמד ובירך ‘מחיה המתים’ בשם ומלכות! שבוע הלכתי בתחושה של ‘אני הוא האדם שהרב אלישע שמח באמת לראותו’ (לקח לי זמן להבין שיש רבבת אנשים כאלו…). אין ספק שהדבר גרם לי להיות אדם יותר טוב.
9.פעם פגשתי אותו בלווית בני הקטן. הרב אלישע פנה אליו לאלתר והתחיל לדבר איתו על מעלות אבא שלו… חבל שלא הספקתי לרשום, הייתי יכול לסמן לי מטרות בחיים…
בכלל הוא היה האיש שלימד אותי אמונה. מתוך הרבה כתבים של הרב קוק אבל המון מתוך נשמתו הקורנת. איני יכול לתאר לי היכן הייתי בלעדיו.