בורח מפני הכבוד

שנה שעברה בליל הושענא רבה הייתי בשיעור של הרב אלישע, אני לא זוכרת מה הוא אמר, רק שהנושא היה ענווה ושחשבתי שהוא האדם הכי מתאים ללמוד ממנו ענווה.
כשהוא נכנס וכולם עמדו והוא הסתכל אחורה לראות לכבוד מי אנחנו עומדים. בסוף השיעור הוא ביקש שנשיר איזה שיר, והיה חושך באולם, ותוך כדי השיר הוא פשוט ירד מהבמה והלך לכיוון היציאה. וכדרכו של מי שבורח מהכבוד, שהכבוד רודף אחריו, והשורות הראשונות ראו שהוא יוצא וקמו, ואז כולם שמו לב וקמו. והוא הלך מהר ומכופף כזה ממש כמו מישהו שבורח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *