היה הדגל בעצמו

יום רביעי בערב, כ”ה טבת, שדרות המאירי בירושלים הומה אדם, איש אשה וילד מצטופפים לשמוע הספדים על הרב אלישע. מיהו האדם שהצליח לקבץ כל כך הרבה אנשים אחר מיטתו בערב סגריר בירושלים? איזוהי האישיות שברחה מכבוד, ושלא הייתה קשורה לשום מערכת פרסומית ושיווקית והמון בית ישראל בא לכבדה בדרכה האחרונה? עומדים הסופדים ומאירים את דמותו המיוחדת של הרב אלישע, תלמיד חכם, ירא שמים, בעל מידות. איש שלום וחסד. חלקם הכירוהו משכבר ימים, אחרים נפגשו עמו בשנים האחרונות אולם בפי כל המכנה המשותף הוא ‘אוהב ישראל’. מדן ועד אילת הייתה מצודתו פרוסה, להגיע לאנשים ללמוד איתם, לעודד, להשכין שלום ולפייס. אחד מצעירי הצאן סיפר שכאשר הוא היה בתקופה קשה, היה זה הרב אלישע שהיה מתקשר אליו כל בוקר (לעיתים מספר פעמים באותו בוקר) ודוחק בו להתעודד ולקום לקראת יום חדש. כשאותו בחור צעיר חש במצוקה והרגיש לבד, היה זה הרב אלישע שדאג להניס את הבדידות ולהיות לו לחבר וידיד.
ישנם אנשים שמרימים דגלים ומכוונים את צאן מרעיתם ללכת לאור אידאולוגיה וערכים טובים, יאה ונאה הדבר. דרכו של הרב אלישע שונה הייתה, הוא לא הרים דגלים, הוא היה הדגל בעצמו. השוני בין מרים דגל לבין האדם שהוא דגל בעצמו, הוא בבחינת מה שאומרים חז”ל ‘גדול שימושה יותר מלימודה’. לראות את התורה חיה את הערכים מתממשים בחיים ולא רק בספרים זה דבר שמשכנע, שמעורר השראה ומחנך. הדרך הבלעדית בחינוך היא האותנטיות. שבוע שעבר נפטר למכרים שלנו ילד עם צרכים מיוחדים בגיל 37, באותו בית אין צורך לדבר על קבלת האחר, מסירות ומחויבות, מספיק לשהות בבית 5 דקות ולהבין מה זו מסירות של הורים מיוחדים. בדרך זו התנהל הרב אלישע. גם בשנים האחרונות כשלעיתים לא היה בקו הבריאות, היו שניסו לשכנע אותו, שאולי ייקח יומיים בשבוע בהם לא ‘יחרוש את הארץ’ מצד לצד, אלא ישב בירושלים ויתעסק במשהו חשוב אחר. הרב אלישע כדרכו בצניעות, התחמק באלגנטיות מהשיחה, ולא ניסה להסביר, מדוע חשוב שהוא ייסע ויבצע את שליחותו. יש אחרים שמן הסתם היו מסבירים מדוע יש צורך בשליחותם, לא הרב אלישע, שהרי הוא אינו מרים דגל על נס , אלא הוא עצמו דגל. אחד הדברים הקשים על הרב אלישע היה, לראות בפירוד בעם ישראל. פעמים רבות הכניס את ראשו בין גורמים מסוכסכים ובענווה גדולה ניסה להשכין שלום, אף שלעיתים היה הדבר כרוך באי-נעימות. כדוד בשעתו לא מנע עצמו מללכלך ידיו במי שפיר ושליה, ובלבד שיוכל להשכין שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו. יכלו הדפים ולא יכלו הסיפורים המלאים על הרב אלישע. כל אחד ייקח ממנו מידה טובה מעשה טוב, הנהגה ראויה וימשיך את דרכו בחייו. מעל לכל ננסה להיות אנשים של דגל, ללא בדיקה אם הדגל מתנוסס על הנס, כפי שלימדנו הרב אלישע שהאדם יכול להיות הוא עצמו דגל.
יהי זכרו ברוך.