היית חלק מצאן מרעיתך

בנימה אישית.

הרב אלישע העניו,האוהב,המנהיג שפיו וליבו שווים.

תקופת הגירוש…ימים של תוהו, ימי מבחן לציבור ובעיקר להנהגה.

אנחנו כנוער עמדנו ושיווענו למורה דרך, הסתכלנו למעלה אל כל מי שחינכו אותנו להעריץ וחיכינו לאמירה ברורה.
רבים ממנהיגים ( הרוחניים והגשמיים) כשלו כישלון חרוץ, מלמלו כל מיני ססמאות על עם ישראל אחדות ואהבה, אך מה שנכון לשעת שובע לא נכון לשעת מלחמה.
ואנחנו הקשבנו והבנו.
הבנו שמנהיג אמיתי נבחן בשעת משבר ש”הכובע לא קובע והמעיל לא מועיל”.

בתוך כל הכאוס בלטו מעטים,חלקם מסתובבים ביננו והיום אחד מהם כבר לא איתנו…..

הרב אלישע- לא הסכמתי עם הדרך שלך בימי הגירוש אבל לא יכולתי שלא להתפעל מהמנהיגות.
ירדת אל העם, הובלת,בכית איתנו וחיזקת, היית חלק מצאן מרעיתך והיית ברור וחד.

*תודה*

“חבל על דאבדין ולא משתכחין”.