והאיש אלישע עניו מאוד

כשאנחנו מחפשים הוגים, הרב אלישע וישליצקי זצ”ל הוא דמות של הוגה גדול כזה,שעסק בבעיות השעה והדור ורצה להשיב באמת על שאלות כל כך בוערות.

וידוי-לפעמים יש לי קוועץ בלב מרבני הציונות הדתית.מפני שאני מרגישה שאולי -אולי הם ענווים מידי.רב חרדי בשיעור הקומה של הרב אלישע וישליצקי היה זוכה למלכות.היו מתייחסים אליו בגינוני מלכות.מאן מלכי רבנן-מי המלך?

אני מדברת עכשיו דיבור של מתפתחת.הרב אלישע וישליצקי הפריד הפרדה חדה בין הערים בפריפריה,שהוא היה קורא להן “הערים הטבעיות”, לבין ערי המרכז,שהיה קורא להן “עיירות פיתוח”.עיירות הפיתוח תל אביב,רמת השרון,רמת גן,איך הוא היה אומר עליהן?”הם עסוקים בלפתח את עצמם.בגינוני המלכות של עצמם.”

והוא-ידע לראות בתמימות את הגודל האמיתי.הוא היה עיירה טבעית.הוא לא רצה להיות אגדה אורבנית.הוא רצה להיות מהעיירות האלה שעדין משמרות את הטבע,את הפשטות.הוא היה מהחיטה והכוסמת שיצאו בשקט,מאוחר,הוא לא היה צריך את המלכות הזאת.

אבל אנחנו,אנחנו.נדמה לי שאנחנו צריכים את המלכות הזאת.אנחנו צריכים לדעת לכבד כבוד גדול את המלכות הטבעית,את העיר הטבעית שהוא היה.ואולי,בקטנותנו,אנחנו צריכים את הגינונים,את הצורה.לכן לפעמים אני מרגישה שזה חסר.מפני שהרב אלישע וישליצקי היה הרב אלישיב והוא היה הרב עובדיה.לא פחות.ונכון שאי אפשר להלביש לו בכוח פראק וגלימה מוזהבת,הוא לא היה מסכים.אבל אולי צריך את זה בדור של ניראות:והיו עיניך רואות את מוריך.

בעיניים חילוניות הניראות נחשבת.הם היו מסקרים הלוויה של רב שיש לו ניראות.ההלוויה של הרב אלישע עברה יותר בשקט.אני לא יודעת.קטונתי.לא פשוט לי עם זה.

אבל גם משה רבנו לא רצה.ואולי דווקא אלה יביאו את הגאולה.אבדה גדולה איבדנו.מלך גדול

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *