הפעם הראשונה שניגשתי לרב אלישע, הייתי בשיעור ג’,
אלול.
“שלום הרב, חשבתי להקים איזה גרעין תורני בשכונה שלי, ואמרו לי לדבר איתך.”
הרב נעצר מהליכתו, הסתכל אלי ואמר לי ” כרגע אני לא יכול לדבר על זה, אבל איך קוראים לך?”
אמרתי לו את שמי, ובזה זה נגמר, הרב נורא מיהר, כנראה לעוד איזה שיעור או משהו….

יום אחרי שמחת תורה, איסרו חג, אני מקבל הודעת SMS
” שלום (שמי נקוב) פלוני, מה שלומך? אתה בטח בבין הזמנים,
היום אני מגיע לעיר שלך, וחשבתי שניפגש ונדבר על מה שרצית.
תוכל ב16:00? אלישע….”
כן…. הרב זכר את שמי, וידע איך להשיג את המספר, ופינה לי מקום בלו”ז הצפוף..

שנתיים לאחר מכן, במשבר שעברתי אחרי שחרורי מצה”ל, הפנתי אליו שאלה,
אותה שאלתי הפניתי לכמה רבנים,
היחיד שיישב את דעתי היה הרב אלישע, וזה לא כי הוא נתן תשובה שאחרים לא נתנו,
הרב אמר תשובה שכבר שמעתי רבות, מכמה רבנים, רק שזה היה בדרכו הייחודית לו –
הוא כאב איתי את כאבי, חיבק… אמר מילים שהרימו אותי… ורק אז נתן תשובה….