הגבאי הכריז בבית הכנסת הגדול בשדרות, השבת נשמע דברי תורה מפי הרב אלישע .

תפס אותי אחד מוותיקי העיר בפתיחת ההיכל ושאל:תגיד באיזה רחוב הוא גר?כאן?

אמרתי לו: לא.  הוא בכלל גר בירושלים.אבל הוא ממש בן בית פה.

אז למה הוא כאן כל כך הרבה מסתובב בין בתי הכנסת והמקלטים??

אמרתי לו שהוא בן אדם מיוחד שמזדהה מאד עם התושבים.

 הרב מתחיל לדבר דברי תורה ובסיומם כמעט תמיד כך-“אתם תושבי שדרות מבינים את זה. אבל יש כאלו כמוני תושבי שאר המדינה  שלא מבינים ואני הקטן בא ללמוד מכם תושבים יקרים.”

את השיעורים של הרב אלישע בישיבת שדרות אני זוכר כבר מלפני 17שנה ואולי יותר.

הרב היה נכנס לשיעור, וכשכולם עומדים הוא עוצר מביט בנו מבט תמוה ואומר-“לא הבנתי למה אתם עומדים?

 “הרב לא הגיע עדיין “.לוקח כסא משורת התלמידים מניח אותו ליד הכסא שהוכן לרב יושב ואומר “טוב, אז עד שהרב יגיע אני אומר לכם כמה מילים….”

את הרב אלישע כולם הכירו בשדרות מבוגרים צעירים נוער …מתוך רבות משיעוריו חקוקים בזיכרוני שני שיעורים .

אחד הועבר בהיכל ישיבת שדרות בערב יום הכיפורים .בשיעור הזה הרב אלישע  אמר תאמינו לי תושבי שדרות אתם נקיים!אבל בכל זאת הוא פתח ואמר, לא בשבילכם אלא בשבילי אומר כמה דברים.

 שני גדולי עולם חיו ב150 שנה האחרונות .לא מצאתי שהכירו אחד את השני אך דבריהם מכוונים ויש ממש התאמת והשלמה בין דבריהם. בוודאי שבנפשם היו קשורים.

אחד כולנו מכירים מרן הרב קוק זצל זכותו תגן עלינו,  והשני ממזרח הרב הרי”ח הטוב רבי יוסף חיים זצוקל הבן איש חי זכותו תגן עלינו.

השיעור עסק בביאור המשפט “כל המשים עצמו כשיריים” שנמחלים לו עוונותיו.כל מי שמחובר אל הכלל. ההוצאה לפועל של הכוחות שלו יהיו יותר ממה שחשב שיש בתוכו אבל זה רק אם ישים עצמו כ”שיריים” לכלל ישראל .

את השיעור הוא סיים בצעקה שהרעידה את כל בית  המדרש: “וכשיבוא מלך המשיח ויעמוד על גג בית המקדש ויאמר ענווים ענווים הגיע זמן גאולתכם ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזורח” אתם תושבי שדרות תשמעו אותו בוודאי.

בשיעור השני הזמנתי את הרב לשיחה לצוות מלמדים של תלמוד תורה שאני מנהל.

כששאל אותי בהודעה מה הנושא שעליו תרצה שנדבר? אמרתי לו “אחריות בחינוך” .

הוא שלח לי חזרה “אחריות בחינוך בחבלי משיח”

כשהרב נכנס היינו קצת בהלם .הוא צלע ברגל האחת.הנעליים שלו נראו קצת  קרועות וניכר עליו שהוא סובל מכאבים עזים.

כל כל התביישתי .איך הטרחתי אותו לבוא עד שדרות לשיעור לעשרה מלמדים כשהוא כל כך סובל …

במהלך השיעור הוא ישב מקופל עם פליז .והותיר אותנו המומים לנוכח מסירות הנפש שלו.

כהרגלו הוא פתח ואמר  -מלמדים של תשב”ר ועוד כאן בשדרות!!אין לי הרבה מה לומר לכם אתם מעבר לכל שיעור שאוכל לתת.

אך בכל זאת כיוון שהנהג מונית טרח והביא אותי מירושלים אני אומר כמה מילים.

בסוף השיעור ליוותי אותו למונית ואמרתי לנהג אולי אכין לרב צלחת עם משהו?

הנהג אמר לי :זה לא רב זה מלאך ה’.

ודבר אחרון שאולי הכי השאיר בי רושם-לחיצת היד לרב אלישע

אין מילים שיוכלו לתאר מה זה ללחוץ את היד לרב אלישע.

זה כמו להתחבר למצבר של כוחות נפש עצומים .הוא לופת לך את כף היד בחוזקה . מביט בך בחיוך.  ואתה מבין כמה עבודה עוד יש לך ומה מצופה ממך .בליבי בקשתי אל תרפה את היד. אני יכול להשאר כך עוד קצת… אבל התור מאחורי ארוך….

ההודעה האחרונה שקבלתי מהרב הייתה  בערב שבת קודש וערב ראש חודש לפני כמה חודשים.

“במפגש השבת והחודש יצמיח אלקי ישראל את שמחת ציון וירושלים ועצמיותנו תפרח בטהרתה”

נותרנו יתומים ממך הרב אלישע היקר .נתת בנו כוחות עצומים בשיעוריך הרבים.

אבל יותר מכל היית לנו דוגמא אישית להבנה מה זה כלל ישראל ציבור.מסירות נפש .לימוד תורה .ובעיקר לענווה אמיתית .

נוח בשלום על משכבך ועמוד בתפילה בעד עם ישראל וגאולתו.

אלחנן.