מנקודת מבט אישית

הרב אלישע ומשפחתו היו חברים קרובים שלנו. אבא שלי שידך אותו ואת אשתו חיה. כך שגדלתי מגיל קטן עם הכרות קרובה לרב אלישע. כמה סיפורים על הדמות הענקית:
1. בחופשים הגדולים משפחת וישליצקי היתה מגיעה לנווה דקלים. לא היה להם רכב ולכן הם הגיעו בהסעה. כל פעם מחדש התרגשתי לשמוע את הרב אלישע אומר עם כל ילדיו את פרק התהילים של “מזמור לתודה” לנהג. הכרת הטוב מדהימה!!
2. בכל סעודת שבת היה הרב אלישע שר עם ילדיו הקטנים שיר שחיבר “תודה רבה לאמא היקרה שבישלה וניקתה ואפתה…”. שוב, הכרת הטוב מיוחדת!!
3. תמיד כשנפגשנו והיינו פונים אליו “הרב אלישע” הוא היה מתקן אותנו – “אלישע”.
4. אימץ את תושבי גוש קטיף בימי הקסאמים, בגירוש ובכל השנים שאחרי. היה בא לעודד ולחזק גם בטקסים וגם למשפחות פרטיות.
5. הוא ומשפחתו ליוו רווקות מבוגרות, גרושות, נשים שלא הצליחו ללדת ועוד ועוד. תמיד ברוחב לב, באהבה עצומה ובענווה גדולה.
אפשר לכתוב עוד המון המון… אדם גדול ועצום שנחבא אל הכלים ורק עשיית טוב היתה מול עיניו.
6.1.2019, 0:23 – לביא ליאור/1: והמיוחד הוא שכולם מרגישים שהוא היה הכי קרוב אליהם.
תושבי נתיבות והסביבה גם מרגישים שהוא היה הכי קרוב אלינו, הגרעינים התורניים, ההתיישבות, המרכז.. כולם מרגישים שהוא היה כל כך קרוב אליהם.

היה אורח קבוע בבית הכנסת שלנו והיה זה שקבע את המזוזה בבניין שלנו, ולא רק בשלנו..

בשורות טובות

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *