את הרב אלישע וישלצקי הכרתי בהגיעי ללמוד בישיבת מרכז הרב בתשל’ט, כבר אז היה הרב אלישע אברך ידוע ונערץ ע”י כל תלמידי הישיבה שחיפשו את קרבתו, עצותיו וחוכמתו.
לנו התלמידים הצעירים היה הרב אלישע גשר כניסה לכל תחום העולם הרוחני המורכב של תורת הרב קוק , לראייה רחבה של הבנת המושגים כמו כלל ישראל , סגולת ישראל וכדומה.
באופן חד וברור אני זוכר שני כלים רוחניים שהקנה לי הרב אלישע , דבר ראשון אמר לי תמיד תגדיר את המושגים הרוחניים שאתה מדבר עליהם, אל תקבל אותם כמובנים מאליהם ובהתאם למושגי הילדות. וכך התחלתי ללמוד ולהבין מושגים שלכאורה היו ברורים לי ולומד אותם מחדש, כאשר שאלתי אותו כיצד הוא מגדיר אמר לי רק על פי חז”ל ולכל הגדרה יש אמרה בחז”ל וכך מצאתי את עצמי יושב בביתו בזמן מנוחת צהריים שלו ושל ביתו ומעתיק מאות ואלפי מדרשי חז”ל על כל ערך ורואה את עמלו בלהגדיר כל מושג לעומק .
דבר שני אמר: תמיד תחפש בכל מי שאתה מתווכח איתו את נקודת האמת שבדבריו ואז תסביר לו כי האמת שלו נכונה אבל היא חלקית לעומת מה שאתה חושב, במקביל תלמד מהאמת הזאת ותפנים אותה לטובה, אל תתווכח לעולם לשם ויכוח רק לשם לימוד.
כמו כן, העניק לי הרב אלישע מידה חשובה והיא שתמיד צריך להיות קנאי לתורה ולמצוות אבל לעולם אין לזה קשר ליחס האהבה האין סופית לכל אחד ואחד מישראל ללא גבול וללא שום קשר לדעותיו ומעשיו בפועל . תכונה זו הייתה ממידותיו העיקריות וזו הסיבה שכל אחד ואחד הרגיש בפוגשו אותו כי ליבו יוצא אל הרב אלישע וליבו של הרב אלישע היה יוצא אליו באהבה אין סופית.
התחתנתי בגיל צעיר מאוד ובשנים הראשונות היו עיכובים בהבאת ילדים לעולם, לא ידענו על התחום הרפואי בכלל ולא ידענו למי לפנות ופניתי לרב אלישע שגם הוא היה מעוכב כמה שנים לפניי והנחה אותי על איכות הרופאים, על תהליכים צפויים, על מבוכות לא נעימות כך לפרטי פרטים ככל שלא נוגע לפגיעה בצניעות. ב”ה וזכינו שגם הוא וגם אני הקמנו שבט גדול כל אחד תוך דילוג על שנות העיכוב עם תאומים בדרך.
על כל השנים הראשונות האלו יש לי הכרת תודה גדולה אליו וכל ימיי אני מרגיש חייב לו.
מספר שנים לאחר כניסתי לישיבה התחיל המאבק לעצירת הנסיגה בסיני לתפוס תאוצה, יום אחד הוא סיפר לי כמשיח לפני תומו כי קשה לו שהמטה לעצירת הנסיגה בסיני נמצא בתוך המטה הקטן ממילא של “שלח את עמי” מה שמקשה על שתי המטות לעבוד. כיוון שהיינו עדיין ללא ילדים והייתה לנו דירה מרווחת הצעתי לו שהמטה לעצירת הנסיגה בסיני יעבור אליי הביתה, ואז ראיתי אותו מתנהל בין גדולי עולם דאז, מאנשי מעשה כגון חנן פורת והרב לוינגר עד לאנשי הרוח כגון הרב צוקרמן והרב עודד וולנסקי וכדומה, כאשר ישנה ללא הרף מגמה למשוך את המאבק כל אחד לתחום שראה בו את החשיבות, קראו לזה אז המאבק המעשי- קרי הזרמת אנשים לחבל ימית למנוע את הפינוי בגופם והמאבק הרוחני- קרי הסברה, חוגי בית, הפגנות, וכנסים. והרב אלישע תמרן בין כולם וביקש להגיע למאבק אחיד תחת קורת גג אחת כי זהו הרב אלישע – איש החיבור.
לאחר הנסיגה מסיני וכתיקון לשבר הנסיגה הקים הרב אלישע את תנועת ‘אל עמי’ שפעלה בהסברה רוחנית בכל חלקי הארץ, בשלב מסוים הוא רצה לצרף שני דמויות חשובות מהציבור הדתי לאומי והלך לפגישה איתם בשמחה רבה, למחרת שאלתי אותו איך היה והוא היה מאוכזב, “הם רוצים להקים תנועה שתסבוב סביבם ואני רוצה להקים תנועה של העם” (משום כבודם לא אומר את שמם).
למרות שעבד במרץ רב ב’אל עמי’ נדמה שלא שבע נחת שאינה הופכת לתנועת עם המאחדת את העם כולו.
עם עזיבתי את הישיבה לגוש קטיף נפרדה דרכנו לזמן מה ובפעם הבאה שראיתי את מפעלו היה לאחר רצח רבין כאשר הפירוד היה לתחביבם של כולם לצערנו, בתקופה זו הלך הרב אלישע לכל מקום אפשרי ודיבר על אחדות , אפילו בתקשורת שכל כך שנא דיבר העיקר לאחד, לחבר, כדי לא לתת מקום לחדוות הפירוד ששררה בתקופה זו .
בתקופות אלו החל הרב אלישע לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה ולסייע לכל גרעין תורני שקיים במטרה אחת לחבר, לחבר ולחבר. אהבת ישראל האין סופית שלו הקרינה על כולם , שאלתי אותו פעם מדוע אינו לוקח עוזר שיסייע בעדו, ענה לי יש לי לקח מאלישע התנכ”י שהעוזר שלו (גחזי) עשה נזק בלתי הפיך, אבל באמת אני חושב כי מחשבה על עוזר עשתה לו תחושה של מתנשא ולכן נמנע מעוזר.
הרב אלישע ידע בכל הזדמנות להראות לך כי הוא בסך הכל בא לעזור למה שאתה ממילא עושה טוב ממנו. לי למשל היה אומר “אני לא שוכח כל הזמן שאלישע הוא רק סגנו של אליהו”.
למרות שהיה עצמאי ברוחניות הייתה לו התבטלות עצומה כלפי תלמידי חכמים, פעם שמע שאני הולך לאכול אצל אחד מגדולי הדור סעודת שבת, אמר לי “אני מבקש ממך שתזכור כל תנועה כל אמירה וכל הנהגה שהרב עושה ותספר לי שאלמד גם אני” למחרת הושיב אותי ותחקר אותי כחוקר משטרה על כל שלב וכל פרט שהיה בסעודה.
הוא התבטל גם כלפי קטנים ממנו, היה מגיע לאירועים ולא מדבר למרות שהיה מתבקש שידבר כי יש תלמידי חכמים שמדברים והם חשובים ממנו.
הרב אלישע וההתנתקות:
עוצמות נפש אדירות השקיע הרב אלישע בהתנתקות, לכן כשמישהו אמר כמשיח לפי תומו כי ליבו הרחב לא עמד לו בגלל כאבם של אחיו בהתנתקות למרות שאיני מסכים עם אמירה זו איני מוצא אותה מופרכת לגמרי. ומספרי סיפורים יעידו על עוצמה זו.
כחודש לפני ההתנתקות עם תחילת הסגר על גוש קטיף היה מתח עצום בין הצבא למתיישבים ולמזדהים איתם, באחד הימים אני מקבל טלפון מהרב אלישע ואומר לי כך- “קצין פלוני שנחשב מקורב לרב טאו נראה לי שמחדד את המתח עם התושבים דבר בבקשה עם הרב טאו שיגיד לו להוריד את המתח המצב ממילא מאוד רגיש”.
עם תחילת ההתנתקות ואנחנו עדיין ביישובינו נצרים (פונינו כ- 10 ימים לאחר נווה דקלים שהיה היישוב הראשון) מתקשר אליי הרב אלישע ושואל אותי מה צריך לעשות במיידי, אמרתי לו אין איפה לשים את התושבים . יש 300 קרווילות בניצן וזהו, מה יעשו עם משפחות שלמות יזרקו אותם לרחוב? אף אחד לא נותן מענה. אמר לי תן לי לטפל בזה. לאחר כמה שעות הוא מתקשר שוב ואומר לי- “אתה בשיחת ועידה יחד עם שר האוצר אהוד אולמרט ספר לו מה שאמרת לי” הייתי בהלם, כיצד הגיע אליו? איך הצליח לשכנע את השר לדבר עם אחד המפונים ושכנע אותו שכל השיחה רק תביא תועלת? אמרתי את הבעיות ובאמת התחילו לגבש את הפתרון הזמני של המלונות. (בהחלט יתכן שעוד אנשים העלו זאת ולא רק שיחתנו אבל כך זה נראה מנקודת המבט שלי).
ביום ההתנתקות , היום הנורא והקשה מכל כשאתה הולך עם תהלוכה של ספרי תורה , אבל וחפוי ראש ולא מוצא את נפשך מרוב צער פתאום יד טופחת לך על השכם , הרב אלישע לידך לא אומר מילה חפוי ראש כמותך אך כאילו אומר לך – אני פה לידך, מיד עלה בראשי המדרש על ירמיהו הנביא שיצא רגע מהעיר ירושלים והעיר נחרבה, בינתיים, והנה הוא מוצא את אחיו אסורים וגולים והוא מכניס עצמו לתוך המאסר ורוצה ללכת איתם יחד ובוכה איתם (המלך נבוכדנצר אסר לפגוע בירמיהו) וכך עובר הרב אלישע בין אחד לאחד , טופח על שכמו כרוצה לומר אני פה אתך, כמה תודה הכרתי לו על טפיחת השכם הזו , לימים חשבתי שבעוד אני וקהילתי עברנו את ייסורי הגיהינום של היום ההוא יום אחד, עבר הרב אלישע את הייסורים האלה בכל קהילות גוש קטיף, בכל הקהילות הוא היה שם, טפח לכולם על השכם כאומר אני פה אתך, איזה לב אנושי יכול היה לעמוד ב 10 ימים בכל קהילה יום אחרי יום מקריעתה מארץ קודשנו חמדת אבותינו?
מיד אח”כ כאשר מנהיגי הציבור קרסו חסרי כוח, רבנים ישבו אבלים וחפויי ראש הלך הרב אלישע מקהילה לקהילה , מאירוע לאירוע וחיזק לבבות שבורים, ריפא נפשות פצועות, הוא לא יכול היה לתת פתרונות אבל אמר לכולם אני כאן אתכם ואני יודע שיש בכם כח להתגבר.
במלחמת לבנון השנייה אני נמצא יחד עם סוללת התותחים בשדות מושב דישון ומשם יוצאים אלפי פגזים לתוככי לבנון לתת סיוע לחיילים מוסרי הנפש בשטח, ופתאום בתוך כל הרעש העצום הזה מופיע הרב אלישע שואל מה נשמע, איפה צריך לחזק , האם חסר משהו, ובאותה תקופה עצמה הוא ממשיך בחיזוק הגרעינים התורניים , הוא ממשיך לפקוד כל אירוע של גוש קטיף ומחזק לבבות , מאיפה היה לו כח לכל אלה?
צר לי עליך רבי , הרב אלישע נעמת לי ולכל ישראל והלוואי ונזכה למידת מסירות הנפש והגוף שהייתה לך . ועתה תקוים בך בהידור האמירה ” כל מי שעוסקים בדרי ציבור באמונה הקב”ה ישלם שכרם” הגיע שעתך לקבל שכרך מהקב”ה.
