“תראה איך בניך מדקדקים במצוות קלה כבחמורה”

הרב עשה שבת עם שיחות למשפחות ביישוב שלומית בשנת תשנ”א.
לאחר תפילת ערב שבת כשכל האורחים התכנסו בחדר אוכל, סעדו את ליבם עם עוף ודגים כנהוג, והתכוננו לקינוח.
התחילו לחלק המלצרים גלידות קטנות לכל אחד.
ילדה אחת קטנה טעמה מהגלידה, ואמרה לאמא:
“אמא הטעם של הגלידה חלבית…”
אמא השתיקה אותה, “שקט ! יש פה רבנים ומשגיח, בטוח הם בדקו את זה לפני שהגישו לנו אותם”.
אחרי כמה ביסים, שוב הילדה אומרת לאמא:
“אמא תאמיני לי שהגלידה חלבית”.
ושוב אמא משקיטה אותה…
לאחר כמה פעמים, אחד האורחים שם לב לזה – ואמר לאמא: “את יודעת אמא יקרה, בוא נבדוק ונראה האם הילדה צודקת, הרי לילדים יש טעם טוב”.
נכנס למטבח, הסתכל מקרוב על האריזה ונדהם לגלות על האריזה: “כשר חלבי”.
יצא אותו אורח מהר מהמטבח, דפק על השולחן ואמר לאורחים: “חברים, הגלידה חלבית – הפסיקו לאכול”.
אחד הזקנים, קצת התבאס, “לא יכולת לחכות כמה ביסים”, ואחרים בקהל הכו על חטא, הרי לפני רבע שעה אכלו עוף, שטפו את הפה וזרקו את הגלידה.

הרב אלישע בשיעור שהיה באותו ערב, אמר להם כשהוא מתבונן עליהם ופונה לשמיים:
“הקב”ה תראה את בניך, איך על ספק דרבנן שהרי הגלידה הייתה חלבית פס ייצור. אכלנו עוף שאיסורו דרבנן. ועוד, אכלנו לפני רבע שעה. ועל זה, בניך מכים על חטא. תראה איך בניך מדקדקים במצוות קלה כבחמורה.”
פניו היו קורנות כאילו בשמיים יש נחת ושמחה אדירה על בניו של ה’ -שמדקדקים במצוות.
רב אחר, שאמר דבר תורה בהמשך השבת והעיר על דברי הרב:
“והלוואי הרב והיינו מדקדקים קלה כבחמורה גם במידות. ונלך להתייעץ הלכתית עם הרב גם בהלכות לשון הרע.”
הרב אלישע הנהן בחיוב ואחרי שיחתו אמר לו: “יישר כוח” !!!

*סיפור ששמענו לאחרונה, הסיפור קצת מעובד עם שינויים מינורים.