1 בית הנשיא , ערב לציון אני לא זוכר כמה שנים להתנתקות . אני שם במסגרת תפקידי כמזכיר משכיות שירת הים. כהרגלי התיישבתי באחת השורות האחרונות של הקהל, כשכמובן מקדימה היה ״מזרח״ של כל הרבנים והמכובדים. פתאום מישהו עומד לידי ושואל ״אני יכול לשבת לידך?״ אני מרים את הראש ורואה מולי את הרב אלישע ז״ל.
(כמובן באותו ערב לא הצצתי בפייסבוק ולא שיחקתי בקנדי קראש.. אבל לא את זה רציתי לספר.)
הרב אלישע ז״ל ישב לידי ולמד מתוך גמרא קטנה עד שהמקהלה התחילה לשיר ״תפילה לעני״, באותו רגע האיש שישב לידי פשוט פרץ בבכי , לא קצת דמעות אלא בכי של ממש.

2 ישיבת מרכז הרב, שמחת בית השואבה, המעגל הגדול בסוף הערב הארוך ששרים בו שירים שקטים .
מאות בחורי ישיבה ובתוכם הרב אלישע ז״ל.
(הערה קטנה – הרב אלישע ז״ל ומרכז הרב זה לא מובן מעליו, וזה כבר מראה על גדולתו של האיש.)
התזמורת התחילו לנגן את ״השבעתי״.
מי שלא ראה את הפנים של הרב אלישע והדמעות שזלגו מהעיניים שלו לא יבין את פשט המילים ״כי חולת אהבה אני״.

3 ליל הסדר, בית כנסת מקור חיים בירושלים. ״חג שמח אני אלישע״ עם חיוך רחב בפה ובעיניים, ואז הוא לחץ לי את היד…זאת היתה לחיצה כל כך חזקה שלי היו דמעות בעיניים.