admin

לא רבים הם האנשים שיכולים להיכנס ללבבות של רבים כל כך. לא רבים הם האנשים שאתה יכול לומר בשמם דברים שנחרטו בך עמוק כשהם יצאו

לפני כמה שנים, הגיע רבינו ל”גיחה” לעכו, לשיעור “על הדרך” (מכרמיאל) כהרגלו. השיעור היה בערב, באיזור השעה 21.30. באותו יום המונית לא היתה צמודה אליו,

ביום חתונתנו, יום שמחת ליבנו, אשתי ואני זכינו בזכות ה’ עלינו שהרב יהיה נוכח בחופתנו, וכאשר הרב אלישע נוכח, מצטרף גם ניחוח, ניחוח ל-ה’. כוחות

חייבת לשתף. הלב קרוע וכואב מהאבידה הגדולה. זוכרים שהרב הגיע לועידה הסניפית שעשינו? אז זה מה שהיה מאחורי הקלעים: בחיל ורעדה התקשרתי לרב לשאול אם

ידו המתנוססת ביד רמה בענוה בעז בעצמה בכל מקום בארץ האבות מאחד את הלבבות אחרי לילה של נסיעות כיבוש הארץ לפחות הגיע אל קדמת ירושלים,

קצת מוזר לי לכתוב הרב אלישע *שלי*, הוא בכלל היה של כל עם ישראל. אבל יחד עם זאת הוא ידע להקדיש את הזמן גם לי,

הרב אלישע זצ”ל היקר האהוב והאוהב. איש של ענווה וקדושה. זכיתי להיות תלמיד של הרב אלישע, ואני רוצה לשתף אותכם קצת על דמותו המיוחדת, ועל

“שומע, הקצין, אני יודע שאנחנו באמצע קורס.. ואין יציאות.. אבל… הרב שלי נפטר, אני חייב לצאת להלוויה. אין סיכוי שלא.. אין סיכוי!” אחרי דקה יהודה

אני תלמיד צעיר שיעור א’ וכולם מסביבי מתרגשים ומתכוננים. ואני שואל על מה המהומה? “הרב אלישע בא בהפתעה, לשיעור קצר וחפוז”. בית המדרש מלא ולראשונה

מה כותבים על אדם כל כך גדול שהלך? איך אפשר להכניס במילים את כל העוצמה הזו? בלי כלום אי אפשר, ויהיה זה בבחינת ‘מעט המחזיק