סיפורים אישיים

לפני כ17 שנה סיפר לנו הרב יוני מילוא – שראה את הרב אלישע וזכר שלרב היה אמור להיות בשעה זו שיעור במקום מסוים. שאל אותו

בפעם הראשונה ששמעתי את הרב אלישע, הייתי עוד צעירה ולא ממש הבנתי את הדברים שאמר עד הסוף, אבל האישיות שלו תפסה אותי ומאז כל פעם

הרב עשה שבת עם שיחות למשפחות ביישוב שלומית בשנת תשנ”א. לאחר תפילת ערב שבת כשכל האורחים התכנסו בחדר אוכל, סעדו את ליבם עם עוף ודגים

כתלמיד בין תלמידיו הקרובים במשך יותר מעשרים שנה עוד מימי מרכז הרב נפלה בחלקנו הזכות הגדולה ללמוד מהרב שבוע אחרי שבוע במשך שנים רבות. ללמוד

בעת שירותי כחייל מילואים במבצע “עמוד ענן” התקשרתי לרב אלישע ושאלתי אותו אם הוא יכול לבוא לתת לנו שיחה . הרב כמובן הסכים ואמר “בטח

אתמול בהלוויה של הרב אלישע זצ”ל, ניסיתי להיזכר מתי הייתה הפעם הראשונה שהכרתי את הרב..ונזכרתי שזה היה בחתונה של אמא שלי. בתור ילד, הרגשתי שהרב

פעם אחת היה לי איזה משבר אישי, שלחתי לרב הודעה ושיתפתי אותו. הרב החזיר לי הודעה : “בדיוק אני פה לא רחוק מהבית שלך, רוצה

לפני כמה שנים, אחרי הגירוש הגיעה אל הרב אלישע לירושלים משלחת קטנה מהגולן. נציגי משפחות גוש קטיף שהגיעו לאבנ”י אית”ן ובנו מוזיאון יחודי במינו …מנסים

היה לנו הכבוד במכללת תלפיות לארח את הרב אלישע עליו השלום בבית המדרש “הקול השונה”. זכור לי שבאותו ערב קר מאוד היה, והרב מיהר לשעור

יש לי חבר קרוב מאוד כמו אח שאמר לי אתמול שלמשפחה הקרובה יש שבעה וכולם באים לנחם אותם ולשתף אותם בסיפורים מחזקים ומרוממים ויושבים איתם