סיפורים אישיים

הרב אלישע ומשפחתו היקרה ליוותה אותנו ואת כל תושבי גוש קטיף במשך תקופה ארוכה,לפני ואחרי הגרוש מגוש קטיף. כל פגישה איתו הייתה מרוממת ומיוחדת. חיבוק

איך לפני פסח האחרון הודיעו לנו בגבעת שמואל שהרב אלישע מגיע במיוחד להעביר שיעור לתת בבית מדרש, ומסתבר שהוא הגיע ישר מהאשפוז. חלש, בקושי הולך,

מי שהיה בסמינריון דרור 2011 אולי זוכר: הודיעו שהרב מגיע,כולם יצאו כדי לקבל את פניו בשירים למרות שידענו שאם הוא רואה דבר כזה הוא בורח

ערב יום כיפור תשע״ח, אני בשיא הניהליזם שלי, תפילות כבר לא מדברות אלי. בנדוד מתקשר ומבקש שאבוא איתו לעשות מנין של כיפור בקיבוץ. משהו מרגיש

בהמשך לדברים של מחותני הרב עזריה ומתוך דמעות של כאב וצער על הסתלקותו של הצדיק המיוחד הזה אספר את הצומת שבו אני נפגשתי עם הרב

זכיתי ללמוד אצל הרב בכמה מקומות ולאורך זמן וגם בימים מיוחדים,הלימוד שלו תמיד מרתק וגבוה. היה לנו קורס שנתי ולמדנו בגן ילדים בכסאות שלא לגמרי

שבת למנהלי גרעינים תורניים לפני כמה שנים. הייתה בעיה בסידור מקומות הישיבה בארוחות ולרב אלישע ואשתו לא היה מקום, ובמקרה היו שני מקומות פנויים בשולחן

למדתי תקופה מסויימת בישיבה בגבעת אולגה , פעם בכמה זמן הרב אלישע זצ”ל היה בא למסור שיעור בישיבה בשעות הערב בסביבות 21:00 , 22:00 בערך

הרב מנחם נויברגר יבדל”א שמע שכאשר הרב נכנס לרב דוד אבוחצירא מנהריה יבדל”א, אמר לרב אלישע: “מה באת לכאן, אתה יכול לברך בדיוק כמוני”…