סיפורים אישיים

רבים כתבו אתמול, ובצדק, על הענווה האמתית של הרב אלישע וישליצקי. אבל לצד הענווה, היה גם עוז, לומר כשצריך אמת נוקבת, כפי שבא לידי ביטוי

הרב יהושע שפירא סיפר לי, שבזמן שאשתו ילדה, והוא הרי כהן, הוא לן במרכז הרב ולא יכל לבקרה. כדי לשמחו, הרב אלישע הלך ברגל 3

מקרה שגרם לי להבין באמת מי הוא הרב אלישע .. פעם בכמה זמן הרב אלישע זצ”ל היה בא למסור שיעור בישיבה בגבעת אולגה (חדרה) בשעות

את הרב אלישע וישליצקי אני מכיר שנים רבות. בשנים שאשתי רוחמה ע”ה הייתה חולה הוא היה לנו לעזר רב, אבל זה נכון לגבי אלפי ולרבבות

תלמידו של הרב אלישע מספר לערוץ 7 על שיחת טלפון שבסיומה הגיע הרב לכרם הענבים. “עיניו התעוררו לחיים בכל פעם ששמע על חקלאות”. תלמידו של

1. אנחנו מכירים את דפי המקורות העמוסים של רבינו. אותם דפים שהיה קורא מתוכם מקור אחד, אולי שניים, ואז מפליג בדברים שיועילו לציבור בהתייחס למצב

לראות אותך זה היה להסתכל לאמת בעיניים. האמת הענוותנית. זו שיודעת את ערכה בכל גודלה האמיתי והשלם, ומילימיטר לא מעבר. עז וענווה היו כתר לראשך

מדי שנה בפורים יוצא לנו לקחת חלק בארגון בית הדין לגזירות טובות בראשות הרה”ג שמואל אליהו שליט”א. מדי שנה הרב שמואל מבקש מהרב אלישע להצטרף

יש ימים דומים שהיינו שולחים בהם סיפורי ניסים, ואני בטוח שיש סיפורי ניסים עם הרב מופתים ודברים לא שגרתיים, אבל לעומת זאת אני בטוח שהסיפור

זכיתי להיות במדרשה בגבעת שמואל, בשיעור של הרב אלישע. הרב דיבר על שמואל הנביא ודוד המלך, שיעור מרתק שאתה לא רוצה שייגמר. במהלך השיעור אחת