“איפה הרב הזה השמח שלך?”

בעת שירותי כחייל מילואים במבצע “עמוד ענן” התקשרתי לרב אלישע ושאלתי אותו אם הוא יכול לבוא לתת לנו שיחה . הרב כמובן הסכים ואמר “בטח בשמחה רבה, לאיפה צריך להגיע?” כשאמרתי לרב במבוכה מעט את שמו של בסיס מרוחק בדרום הארץ הרב הסכים ואמר שיגיע בשמחה רבה ושאל מתי נוח קרא עוד…

נכתב ע"י: חייל במילואים

קודם כל “מי שברך לחיילי לצה”ל הלוחמים”

ימי מלחמת לבנון השניה. אחד מבני החבורה באופקים מגוייס כמו רבים בצו 8 ועולה צפונה. באחד מימי המלחמה נולד לו בן. הרב אלישע מוזמן להיות הסנדק. האבא בשטחי כינוס לא יגיע לברית המילה. כשהרב אלישע מבין זאת, כדרכו – סמס לאחד החברים באופקים: “אין מצב שאבי הבן לא רואה את קרא עוד…

נכתב ע"י: ב' שבט

“בטוח היו שני הרב אלישע לפחות”

הרב אלישע נהג לא סיפר על עצמו. בדכ הסיפורים התחילו ב “אני מכיר מישהו”, “יש לי חבר ש…”. חדי האוזן ידעו להכיר במה מדובר. כדרכו של רבו, הרצי”ה, היו לו כמה סיפורים המבטאים רעיון עקרוני עליהם חזר כל הזמן. למשל, הסיפור על אותו אדם “פשוט” משדרות שלא מבין שהוא הוא קרא עוד…

נכתב ע"י: גרנו בשכנות לרב אלישע

“איפה שצריך אותי שם אני נמצא”

בהמשך לדברים של מחותני הרב עזריה ומתוך דמעות של כאב וצער על הסתלקותו של הצדיק המיוחד הזה אספר את הצומת שבו אני נפגשתי עם הרב אלישע. בשנת תשל”ד למדתי בכיתה ח’ בקרית יעקב הרצוג בכפר סבא היא המכינה של המדרשיה. המכינה היתה אז בשנתה השניה וממש בתחילת הדרך. ביום כיפור קרא עוד…

נכתב ע"י: הרב אריה שטרן (לא רבה של ירושלים)

“ראש הישיבה הגדולה ביותר – ישיבת ארץ ישראל”

“שומע, הקצין, אני יודע שאנחנו באמצע קורס.. ואין יציאות.. אבל… הרב שלי נפטר, אני חייב לצאת להלוויה. אין סיכוי שלא.. אין סיכוי!” אחרי דקה יהודה מגיע, עם אותה בקשה בדיוק ועם אותו העצב בעיניים.. לרגע אני רואה את הקצין מהרהר, אני הרי למדתי במצפה רמון והוא בישיבה אחרת אז איך קרא עוד…

נכתב ע"י: חייל באמצע קורס

על תה שנשפך..

הכרתי לראשונה את הרב וישליצקי כשהייתי חייל בצריפין והוא הגיע לתת שיעור במסגרת ימים מרוכזים. ישבתי בסמוך אליו. אני זוכר את ההתרגשות שלי מהשיעור המרתק שלו. באמצע השיעור בטעות שפכתי כוס תה על הדפים שלו, ובמבוכה מיהרתי לקחת ניירות ולנגב הכל. לפני שהספקתי להגיד אפילו סליחה, תוך כדי רצף השיעור, קרא עוד…

נכתב ע"י: איתן בלייך