קרית גת היא המרכז האמיתי של הארץ

לפני כ8 שנים בערך הייתה שבת בקרית גת שבה הגרעין המקומי אירח את מכון מאיר. השבת הייתה מרוממת במיוחד הרבנים התפללו בבתי הכנסת בעיר והעבירו דבר תורה. הרב אלישע התארח בבית כנסת בעיר שרובם בעלי בתים מבוגרים. בסעודה שלישית המכון ארגן את כולם שיבואו ויעשו סעודה כוללת. בשלב כל שהוא קרא עוד…

נכתב ע"י: שבת בגרעין בקרית גת

נמצא בכל מקום

א. פעם החבר’ה הזמינו את הרב לדבר בעונג שבת בהר המור. הרב, שחשש שמא הכינו לו כיסא בראש השולחן טרח וחיפש כיסא בישיבה. לאחר מכן נכנס בחיוך רחב עם הכיסא ביד, “אין צורך לקום, אין צורך לקום”, הגיע בזריזות אל קצה השולחן והתיישב על הכיסא שהביא. ב. בכל ערבי הלימוד קרא עוד…

נכתב ע"י: תלמיד מישל"צ, מרכז והר המור

הרב אלישע סחב לחבר שלי את התיק

כשהייתי בישיבה התיכונית חגגנו בשנה אחת את ערב יום ירושלים במכון מאיר. אחד החבר’ה הגיע עצמאית וירד בתחנה איפה שהיום גשר המיתרים. ניגש אליו אדם גבוה עם זקן שראה שהוא לא ממש מאופס איפה הוא נמצא, והציע לו עזרה. כשענה לו שמחפש את מכון מאיר, הוא אמר לו שהוא גם קרא עוד…

נכתב ע"י: מבקר במכון מאיר

תלמיד צעיר בשיעור א’ פוגש את הרב אלישע

אני תלמיד צעיר שיעור א’ וכולם מסביבי מתרגשים ומתכוננים. ואני שואל על מה המהומה? “הרב אלישע בא בהפתעה, לשיעור קצר וחפוז”. בית המדרש מלא ולראשונה – .שמעתי ממנו שיעור תורה. בקול עדין וצרוד קורא הוא בפסוקי התנ”ך, מבאר כל מושג לעומק. כשצריך להדגיש דבר מה מיד הקול מתחזק,נשמעת התקיפות ומתחדדים קרא עוד…

נכתב ע"י: תלמיד בשיעור א'

כאילו הכרנו מאז ומעולם

הגעתי למכון מאיר, תלמיד חדש וקצת אבוד. מתוך ההמולה שבחוץ אל ה”שקט” של בית המדרש היה שינוי עמוק ופנימי. בתוך כל הכאוס הזה הרגשתי בודד. לאחר תפילת שבת ראיתי שאנשים פונים ללחוץ יד של רב אחד שיושב בקצה בית המדרש מאחור, מבודד מכולם. כאילו נחבא אל הכלים. חבר אמר לי: קרא עוד…

נכתב ע"י: