שבת הגדול ,לפני כשבע שנים…אביגיל רעייתי בסוף חודש תשיעי…כבר בבוקר החלה הלידה , ידענו שיש עוד זמן…מיהרתי לבית הכנסת לפתוח את ארון הקודש לפני קריאת התורה …אומרים שזו סגולה ללידה קלה…חשבתי שאני מאחר ולא אספיק כי כבר היה מאוחר..אבל כשהגעתי התברר שהכל התאחר ועוד לא הגיע הזמן וזכיתי לפתוח את הארון ואף לקבל ברכה מיהודי חייכן ש”בא לומר קדיש ולקרוא הפטרה ..כי יש לו חיוב”… אח”כ שאלתי מי זה האיש והשיבו לי שזה הרב אלישע וישליצקי . שמעתי עליו אבל לא ממש ידעתי במה ובמי מדובר…ידעתי שהוא חשוב ,אבל למה ? לא היה לי מושג. אשתי ילדה באותו מוצ”ש את נפתלי בנינו המתוק ,יומיים לפני ליל הסדר…אני הכנתי הכל. ביום ראשון בערב צלצל הטלפון ומהעבר השני הציג את עצמו “אלישע ,שהתפלל איתך אתמול …רציתי לשאול איך עברה הלידה ?..ומה שלום האשה ? ואם הכל בסדר? ואם צריך עזרה ?” הרב אלישע שלימד עשרות אלפים וכל דקה מחייו היתה מוקדשת ללמוד ,להקשיב או ללמד,מצא חמש דקות ביומו העמוס (בעתיד גיליתי כמה), התקשר לחבר של חבר שישיג לו מספר של יהודי אחד ש”התפלל איתו בבית הכנסת”… רק כדי לשאול ולהתעניין…. רק כדי לשאול ולהתעניין.. מאותה שיחה ועד עולם אהבתו חרוטה על ליבי. אח”כ כבר נפגשנו פעמים רבות ושמעתי ממך אלישע מורי, דברי תורה נפלאים וכמה עצות ..וחיבוק וחיוך ועיניים טובות ,צוחקות. בראש השנה האחרון זכיתי להתפלל לצידך בבית הכנסת שלנו ,”עץ חיים” ,שכ”כ אהבת במצפה רמון (בעצם, יש משהו שלא אהבת? ).היית מאד חלש וחייכן..כשיצאת לנוח כמה דק’ יצאתי אחריך ונגשתי בזהירות ואמרתי לך שאני אוהב אותך וענית שגם אתה אותי… כך נפרדנו.לעולם. אלישע…מורי ורבי ,עצוב לי עליי ועלינו ,אלפי תלמידיך .אתה תחסר כ”כ בחיי ,בחיינו ,בחיי העם והארץ שכ”כ ידעת לאהוב. לך אינני דואג הרב אלישע זצ”ל ,אהוב ליבי . כולך טוב ענוה ואהבה ,חכמה ותורה ,יראת שמיים ושמחה. לא אשכח אותך. אני יודע שתנוח בשלום על משכבך. (רונן שטרן)
