סיפורים אישיים

לפני מעל 30 שנה הגיעו אנשים ממחנה השמאל להפגין מול הישיבה נגד התבטאות של מרן ראש הישיבה ר’ אברום זצ”ל – נדמה לי שזה היה

1 בית הנשיא , ערב לציון אני לא זוכר כמה שנים להתנתקות . אני שם במסגרת תפקידי כמזכיר משכיות שירת הים. כהרגלי התיישבתי באחת השורות

הרב אלישע ומשפחתו היו חברים קרובים שלנו. אבא שלי שידך אותו ואת אשתו חיה. כך שגדלתי מגיל קטן עם הכרות קרובה לרב אלישע. כמה סיפורים

לפני שנים הרב היה מעביר שיעור בדרום ובדרך היה מעביר שעור בחברון. לנהג קראו אף הוא אלישע. קראתי לנהג והרב בא לקראתי בשמחה לוחץ לי

הרב אלישע התורה מתארת את משה בתארים רבים. כעניו מאוד, כמחנך גדול, ובאחרית ימיו בתואר המדהים ‘איש האלוקים’. אך נדמה לי שהתואר שהתאים לו יותר

באירוע כלשהו לפני מספר שנים, כמדומני ביישוב ניצן הוזמן הרב אלישע לדבר בבית הכנסת. כאשר הגיע הזמן לדבר, הרב עוד לא הגיע אז אחד מתלמידי

מהצהריים מנסה לכתוב משהו.. על מה הוא היה עבורינו, נוער גוש קטיף. הרב הכי זמין. נגיש. נוכח. עד היום אני זוכרת במיוחד את השיחה שלו.

הבת של הרב זצ”ל ,שלומציון – היתה מורה חונכת שלי כשלמדתי הוראה. באחת השיחות היא סיפרה לי שאביה נוהג להגיד תפילת הדרך ומיד כשמגיע למקום

הרב אלישע זצ”ל היה מחובר לעיר שדרות מאז הפינוי והקאסמים בשדרות . אולי לא שמנו לב אבל היום אפשר לומר שאברהם אבינו היתהלך ביננו .

הרב אלישע בא להעביר שיעור תורה לבחורים, והשיעור התקיים על הדשא. הרב רואה שאחד הבחורים נשאר עומד והוא שואל אותו: למה אתה לא יושב? עונה